החלטה בתיק סע"ש 22603-05-12

1.      לפנינו בקשה לתיקון כתב תביעה, אשר במרכזה בקשת התובע להוסיף כנתבע נוסף את מריוחאי ויינשטיין, מזכיר עיריית נשר, וזאת בנוסף לשני הנתבעים המופיעים בתביעה המקורית - העירייה עצמה ומר דוד עמר, ראש העיר.

2.      בתיק זה הוגש כתב תביעה ביום 10/6/12 בו עתר התובע לשורה של סעדים - הן למתן צו המבטל  את הליכי ההשעיה שנפתחו נגדו והן לקבלת סעדים כספיים. זאת לאור טענותיו כי העירייה וראש העיר התנהלו בעניינו באופן לא תקין ותוך התנכלות כלפיו, הכל על רקע מניעים פוליטיים ואירוע שהתרחש בחודש מרץ 2012 בו היה עימות בין התובע לראש העיר.

3.      בתיק זה התנהלו מספר הליכים זמניים וכן הליך לפי פקודת בזיון ביהמ"ש, אשר התנהל בפני כב' השופטת רימון - קפלן. במהלך אותו הליך אמר מזכיר העירייה, מר ויינשטיין, כי הוא בעצמו קיבל את ההחלטה להעביר את התובע מתפקידו המקורי לתפקיד אחר, זאת לאחר שהושב לתפקידו על פי החלטת ביה"ד. לאור זאת, נקבע כי ויינשטיין ביזה את החלטת ביה"ד (ראה פרוט' והחלטה מיום 17/6/12, בתיק ס"ע 13661-04-12).    

4.      לאור האמור, הגיש התובע בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן, אותו צרף לבקשתו, במסגרתו ביקש להוסיף את מר ויינשטיין כנתבע נוסף, באשר לטענתו - " ההחלטה לפגוע בזכויותיו של המבקש הינה של מזכיר העיריה. כך למדנו מעדותו הוא... משכך, לפנינו נתון מרכזי חדש שלא היה ידוע קודם לכן, המצדיק תיקון כתב התביעה..".  

5.      הנתבעים התנגדו לבקשה בטענה כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין התובע ומזכיר העירייה, ועל כן אין לביה"ד סמכות לדון בתביעה נגדו ואין מקום לתקן את התביעה על דרך של הוספת מזכיר העירייה כנתבע נוסף.

6.      לאחר שעיינו בבקשה, בתגובה, בתשובת התובע ובהלכה הפסוקה הגענו לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה.

7.      פסה"ד בעניין טרנר  קובע כדלקמן:

"הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק או על פי זהות הצדדים להליך, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו ענין. ככל שעל פי מהות העניין מקומו של הדיון בסכסוך הוא בית הדין לעבודה, משתרעת סמכותו על כל בעלי הדין הנוגעים לעניין.

...

העובדה שלא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הגזבר  לבין ראש העיר אינה שוללת את סמכותו העניינית של בית הדין לדון בהליך... גם השאלה אם ראש העיר נושא באחריות אישית במקרה הנדון מקומה להידון בבית הדין לעבודה.

...

סיכומו של דבר: בית הדין לעבודה מוסמך לדון בתביעות כנגד ראש העיר שעילתן דיני חוזים,הפרת חובת תום הלב וההגינות, הפרת חובות מתחום המשפט המינהלי (כגון - חריגה מסמכות) וכל עילת תביעה שבמסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אילו היה מדובר בתביעה בין צדדים שהתקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד, ככל שהן קשורות לעבודתו ולסיום עבודתו של הגזבר בעירייה. יובהר, כי אין באמור לעיל כדי להקנות לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעות שעילתן עוולות נזיקיות (רשלנות, תרמית), אשר אינן מנויות בסעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969.

...

..במקרה הנוכחי, מקום בו קיימת זיקה הדוקה בין עילת תביעה אישית נגד אורגן של המעביד כמו ראש העיר - הנוגעת ליחסי העבודה על כל הקשור והכרוך בהם - המוסמך והמתאים לדון בתביעה זו הוא בית הדין לעבודה.  

...

..אין להתעלם מהעובדה שהעירייה פועלת באמצעות נבחרי העיר ועובדיה, וכי על ראש העיר מוטלת אחריות לפעול במסגרת סמכותו. יתרה מזו, אין מקום להפריד את הדיון לשני הליכים שונים, כאשר מדובר במערכת עובדתית זהה, הנוגעת כל כולה לטענות שעניינן הסכם פרישה עם חריגות שכר, אשר נערך על ידי הגזבר, העירייה וראש העיר.

...

ככל שמדובר בפעולות של נושאי תפקידים ברשויות המקומיות, לרבות נבחרי ציבור, המבוצעות בחריגה מסמכות, מן הראוי לשקול אם אין להטיל על נושאי התפקידים ונבחרי הציבור אחריות לתוצאותיהן באופן אישי...".  (ההדגשות אינן במקור - א.ש.ב.).

8.      לאור העובדות הנטענות בכתב התביעהולאור דבריו של מר ויינשטיין בהליך הביזיון כי הוא היה זה שקיבל את ההחלטה לשבץ את התובע בתפקיד אחר ולא בתפקידו הקודם, כאשר לטענת התובע מדובר בחלק ממסכת ההתנכלות כלפיו והטענה קשורה ליחסי העבודה של התובע עם העירייה - אנו סבורים כי אין מקום לדחות על הסף את הבקשה להוסיף את מר ויינשטיין כנתבע נוסף, זאת על מנת לבחון האם הוא נושא באחריות אישית במקרה הנדון, בהסתמך על הלכת טרנר.